חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 1365-09

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
1365-09
30.1.2013
בפני :
גלית ציגלר

- נגד -
:
טלמן מישייב
עו"ד פואד בדאח
:
הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ברג
פסק-דין

1.         התובע, יליד 1977, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 30.1.06, לאחר שבקבוק זכוכית נזרק לעבר המונית בה נהג, חדר את השמשה הקדמית של הרכב, אשר התנפצה ורסיסיה פגעו בתובע (להלן: " האירוע"). 

התביעה הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: " החוק").

הצדדים חלוקים בשאלה האם האירוע הינו תאונת דרכים כהגדרתו בחוק, כאשר נסיבות האירוע אינן שנויות במחלוקת, והן מבוססות על הודעותיו של התובע במשטרה ובמוסד לביטוח לאומי, ועל עדותו שנמסרה בבית המשפט לצורך בירור סוגיית החבות.

בהסכמת הצדדים, הוחלט על פיצול הדיון באופן שתחילה תוכרע שאלת החבות. קרי, האם האירוע מהווה תאונת דרכים אם לאו, ורק לאחר מכן ובמידת הצורך, תבחן שאלת הנזק.

נסיבות האירוע - התשתית העובדתית

2.         התובע הינו נהג מונית במקצועו.

לדבריו, ביום 30.1.06 בשעה 1:20 בלילה, לאחר שאסף נוסעים בתחנה המרכזית בנתניה, הוא החל בנסיעה, כשלפתע נזרק לעבר המונית בקבוק זכוכית אשר ניפץ את השימשה הקדמית לרסיסים, ואלו פגעו בפניו ובגופו.

התובע מסר תצהיר לעניין נסיבות האירוע (ת/1), ואף העיד על מה שקרה (בעמודים 11-12):

" אני נסעתי מויצמן לכיוון תחנה מרכזית. עלו איתי 2 בחורים ועוד נוסע.. המילוי הכוונה שאנחנו עומדים מול בנק אוצר החיל ומחכים לנוסעים... הקטטה החלה לפני המילוי... הם כבר היו באוטו... האנשים שהלכו מכות היו במונית שירות שלי, הם עלו שתי תחנות קודם, אני לא דיברתי איתם, בגלל הלחץ שלהם, שפתחתי את הדלת הם ירדו ושראיתי שמשהו לא בסדר סגרתי את הדלת... מהלחץ של הבחור שרב איתם הם פחדו וירדו... סגרתי את הדלת כדי לנסוע משם, שני הבחורים האתיופים היו שיכורים. הם זרקו את הבקבוק בשניות, לא יודע אם זרקו בכוונה, לא יודע מה עבר להם בראש. אני אפילו לא דיברתי איתם... הם שילמו לי בהתחלה כסף... הם זרקו את הבקבוק, לא ראיתי את הזריקה, רק הרגשתי שנפתח לי הפנים".

התובע הסביר, כי בעקבות הריב בין הנוסעים "והלחץ של הבחור שרב איתם", ירדו שני הנוסעים-התוקפים מהמונית באותה תחנה, כשהם נראים שיכורים ואוחזים בידם בקבוק וודקה, בעוד השלישי נותר לשבת במונית להמשך הנסיעה, והבקבוק נזרק לאחר שהמונית כבר עזבה את התחנה, וכתוצאה מהפגיעה בו נעצר הרכב לאחר כ- 5 מטרים (עמוד 12).

דברים דומים נמסרו ע"י התובע, בהודעתו במשטרה:

"היום אני עמדתי במילוי של המונית שלי בבנק אוצר החייל מול אגד בערך בשעה 01:20. היתה קטטה בין שני אתיופים עם בן אדם אחר... הם ממש רבו מכות... והם גם היו שתויים והיה להם גם בקבוק וודקה בשקית. אחרי שהם רבו, שתי אתיופים ירדו מהמונית, סגרתי את הדלת כדי לנסוע ואז הם זרקו, אחד מהם זרק את הבקבוק שהיה להם דרך החלון הסגור, שבר את החלון ופגע בי באף, בגבה, במצח... הם גנבו את הפורט מהמונית ואני אפילו לא שמתי לב".

טענות הצדדים

3.         לטענת התובע, נסיבות האירוע נכללות בהגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק, לרבות העובדה שהנזק נגרם עקב השימוש ברכב למטרות תחבורה, קרי - הסעת נוסעים במונית, ונזקי הגוף שנגרמו לו הינם תוצאה ישירה ובלעדית של השימוש ברכב. לטענתו, זריקת הבקבוק על המונית הינה חלק אינטגראלי מהמכלול התחבורתי, בשעה שהוא כנהג מונית חשוף לאלימות גואה בנתיבי התחבורה מצד נוסעים.

מנגד טענה הנתבעת, שבמקרה זה לא מתקיימים כל הרכיבים הקבועים בהגדרת החוק, ובפרט קשר סיבתי משפטי בין השימוש התחבורתי שעשה התובע במונית בשעת התאונה לבין הנזק שנגרם.

כך ציין ב"כ הנתבעת, שגם אם המבחנים הקבועים בפסיקה להוכחת הקשר הסיבתי מתקיימים - חלה על מקרה זה החזקה הממעטת בדבר "מעשה מכוון" , המורה כי לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.

דיון והכרעה

4.         ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, הקבועה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, קובעת " מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" וכוללת את הרכיבים שבהתקיימם יחסה האירוע תחת כנפי החוק: המאורע עצמו, קרות נזק גוף, קיום קשר סיבתי, רכב מנועי, השימוש בו, מטרות תחבורה.

בצד ההגדרה הבסיסית קובע חוק הפיצויים שלושה מצבים אשר יוצרים בהתרחשותם חזקה חלוטה (חזקה "מרבה") בדבר קיומה של תאונת דרכים, אף בלא שהתקיימו כל מרכיבי ההגדרה, ולצד זאת הוצאו מגדרו של חוק הפיצויים מקרים בהם נגרמה הפגיעה באדם כתוצאה ישירה "ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם", או כתוצאה מפעולת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970, וזאת גם התקיימו כל מרכיבי ההגדרה הבסיסית ואף אם התקיימה חזקה מרבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>